קיבוע זכויות ומיסוי בפרישה – למה זה קריטי ולמה רוב האנשים אפילו לא יודעים מה זה?

למרות שקיבוע זכויות הוא אחת הפעולות החשובות ביותר עבור כל אדם שמגיע לגיל פרישה, רוב אזרחי ישראל לא יודעים מה זה, לא שמעו על זה, ולא מבצעים אותו בזמן.

בפועל, בהמון מקרים מדובר בתהליך בעל השפעה דרמטית על ההכנסה החודשית בפרישה, על כמות המס שמשלמים –  ועל הזכויות שנצברו לאורך עשרות שנות עבודה.
במאמר הזה נבין מהו קיבוע זכויות, למה הוא חובה ברוב המקרים, ומה ההבדל המשמעותי בין מי שביצע קיבוע לבין מי שלא ביצע – הבדל שיכול להגיע לעשרות אלפי שקלים.

מהו קיבוע זכויות?

קיבוע זכויות (טופס 161ד) הוא תהליך שבו הפורש מדווח לרשות המיסים כיצד הוא מבקש לממש:
• פטור לקצבת פרישה
• פטור על פיצויים
• פטורים שנצברו לאורך שנות העבודה
• היוון (משיכה כספית)
• פריסת פיצויים
• רצף קצבה

זהו תהליך שמתבצע פעם אחת בחיים, ולאחר שחולפים 120 ימים מעת קבלת האישורים, בחלק מהבחירות כמעט בלתי אפשרי לחזור לאחור.רוב האנשים מקבלים קצבת פנסיה או מושכים כספים – מבלי לדעת שעליהם לבצע קיבוע זכויות כדי לממש את הפטורים שמגיעים להם.

למה רוב האנשים לא מכירים את זה?

✔ כי אין חובת ייעוץ לפני פרישה
✔ כי הטופס מורכב ומבלבל
✔ כי השם "קיבוע זכויות" לא מרמז על המשמעות הקריטית
✔ כי בפועל, המוסדות מעבירים את האחריות לפורש – בלי לוודא שהבין

התוצאה: רוב האזרחים מגיעים לפרישה בלי לדעת שהם צריכים לבצע פעולה חשובה שתשפיע על הכסף שלהם כל החיים.

ההבדל בין מי שביצע קיבוע לבין מי שלא – השפעה כלכלית דרמטית

הטבלה הבאה מציגה את ההבדלים המרכזיים:

השורה התחתונה:
מי שלא מבצע קיבוע עלול לשלם מס מיותר לאורך עשרות שנים.

מתי ניתן לבצע קיבוע זכויות?

ניתן לבצע קיבוע זכויות כשמגיעים לגיל הפרישה ולאחר קבלת תלוש קצבה ראשון.

דוגמה מהחיים –  "לא ידעתי שצריך לעשות משהו"

גבר בן 72 החל לקבל קצבת פרישה מקרן הפנסיה שלו.
הקצבה הייתה כ־8,000 ₪ בחודש.
הוא מעולם לא ביצע קיבוע זכויות – פשוט כי אף אחד לא אמר לו שצריך.

לאחר 4 שנים התברר שהוא שילם:
• מס מלא על הקצבה
• ללא הפטור שמגיע לו
• וללא מיצוי זכויות על פיצויים שהיו לו משני מקומות עבודה שונים

בבדיקה שערכנו נמצא כי אילו היה מבצע קיבוע בזמן, היה מקבל:
• פטור חודשי מהקצבה
• הפחתה משמעותית במס
• החזר מס מצטבר שהגיע ל כ 20,000 ₪

לשמחתנו במקרה הנ"ל לא חלפו 6 שנים מיום הפרישה והיה ניתן לבצע קיבוע רטרואקטיבית ולקבל את החזר המס המלא.

דוגמה נוספת מהחיים – תכנון נכון חוסך מס

אדם הגיע לגיל הזכאות והגיע לבצע קיבוע זכויות. הקצבה שקיבל הייתה 3,000 ₪, שבמקרה שלו כולה הייתה פטורה ממס. במקביל, הוא עבד כשכיר עם משכורת של 5,500 ₪ בחודש.

במקרה זה, הוא לא שילם מס כלל, כיוון שהקצבה כולה פטורה ממס והמשכורת לא הגיעה לרף המס.

במצב שבו לא היה מבצע קיבוע זכויות, הוא היה חייב לשלם מס של כ־4,380 ₪ בשנת 2025 בלבד.

שאלות ותשובות – קיבוע זכויות ומיסוי בפרישה

שאלה: האם ניתן לבצע קיבוע זכויות ולהמשיך לעבוד כרגיל?
תשובה: כן. מצב זה נקרא פרישה מדומה, ומאפשר לממש את זכויות הקצבה תוך שמירה על ההכנסה מעבודה.

שאלה: האם ניתן לקבל קצבת זקנה מהביטוח הלאומי ולהמשיך לעבוד?
תשובה: כן. ניתן לבדוק את זכאותך וההשפעה על המס באמצעות סימולטור ביטוח לאומי.

שאלה: אם עבדתי בכוחות הביטחון, האם יש לי הטבה?
תשובה: כן. ייתכן שחלק מהפיצויים שנמשכו לא ישפיעו על תקרת הקצבה המזכה, בהתאם למגבלות החוק.

שאלה: האם קיבוע זכויות חל גם על משכורת?
תשובה: לא. קיבוע הזכויות מתייחס אך ורק לקצבה המזכה או להיוון כספים (משיכה חד־פעמית) ולא על המשכורת החודשית.

לסיכום

קיבוע זכויות הוא צעד קריטי שכל אדם שמגיע לגיל פרישה חייב לבצע.
הפער בין מי שמבצע אותו לבין מי שמתעלם ממנו – לעיתים מבלי לדעת – יכול להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים.
רוב האזרחים פשוט לא יודעים שזה קיים.

לכן האחריות ללוות את התהליך ולוודא שהזכויות מנוצלות במלואן היא מהותית.

אם אתה מתקרב לגיל פרישה – זה הזמן לבדוק את זכויותיך ולתכנן את הקרנות, הפיצויים והקצבה שלך בצורה חכמה.